במערכות יחסים קרובות, רובנו נרצה להרגיש שהצד השני רואה אותנו ודואג לנו, ויספק לנו עזרה ותמיכה במקרה שנזקק להן. מדובר ברצון טבעי ומובן – כאשר אנו נמצאים במערכת יחסים קרובה, אנחנו רוצים להיות מסוגלים לתת אמון באדם השני. עם זאת, במקרים מסוימים, האמון שניתן הוא מופרז, וכך גם הצורך בתמיכה. אנשים הסובלים מהפרעת אישיות תלותית חיים בחרדה תמידית שלא יוכלו לדאוג לעצמם בהיעדר מערכת יחסים עם אדם דומיננטי שידאג להם. תחושה זו של חוסר יכולת להסתדר בעצמם מובילה אותם לחרדות נטישה, לתלות באנשים הסובבים אותם, ולעתים קרובות גורמת להם להיכנס למערכות יחסים רעילות ולהתקשות לסיים אותן.
מהי הפרעת אישיות תלותית?
הפרעת אישיות תלותית היא הפרעה מאשכול ג' של הפרעות האישיות, לצד הפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית. הסובלים מהפרעה זו נוטים להטיל על אחרים את האחריות על חייהם האישיים, מתקשים לקבל החלטות הנוגעות להם, ונמנעים מקונפליקטים מתוך חשש לנטישה.
המאפיין העיקרי של הפרעה זו, כמו גם של ההפרעות האחרות באשכול ג', הוא תחושת החרדה. המתמודדים עם הפרעת אישיות תלותית הם בעלי דימוי עצמי נמוך במיוחד, דבר שגורם להם לתחושה של חוסר אונים. הם לא מאמינים שהם מסוגלים לדאוג לעצמם, ומצד שני – מאמינים שאנשים אחרים הם מוצלחים יותר, חכמים יותר ובעלי יכולות גבוהות יותר. דבר זה גורם להם לפתח צורך עז במערכות יחסים קרובות עם אנשים אחרים, אך גם מייצר פחד מפני קשרים אינטימיים, שכן קשר עם אדם אחר עלול תמיד להיגמר בפרידה או בנטישה.
כאשר הם נמצאים במערכות יחסים, הסובלים מהפרעת אישיות תלותית יעשו הכל כדי לרצות את בני זוגם – גם במחיר ויתור על רצונותיהם ושאיפותיהם. כאשר הם נשארים לבד, הם חווים תחושות עזות של חוסר אונים, וחרדים כי לא יצליחו לספק את צרכיהם מבלי עזרתו של אדם אחר.
איך מאבחנים הפרעת אישיות?
הפרעת אישיות תלותית אינה נפוצה במיוחד. על פי מחקרים עדכניים, השכיחות של הפרעת אישיות תלותית עומדת על כ-2.5 אחוזים מהאוכלוסייה. השכיחות של ההפרעה זהה בין גברים לנשים, אם כי קיימים מחקרים לפיהם ההפרעה רווחת יותר בקרב נשים.
האבחנה של הפרעת אישיות תלותית ניתנת על ידי פסיכיאטר, וכדי לקבל את האבחנה המטופל צריך להביע צורך עז בטיפול מצד אדם אחר, ועל הצורך הזה להיות כוללני ולהתבטא בתחומים רבים בחייו של המטופל. הצורך בטיפול מביא להתנהגות כנועה ולחרדת נטישה, ומתבטא בחמש מההתנהגויות הבאות לפחות:
- קושי בקבלת החלטות יומיומיות, וצורך באישורים חוזרים ונשנים מצד אחרים.
- קושי בהבעת התנגדות לאחרים וחוסר מוכנות להיכנס לקונפליקטים, מתוך פחד מנטישה או אובדן תמיכה.
- צורך עז בהעברת האחריות לאחרים, שנוגע ברבים מתחומי החיים.
- קושי בעשייה עצמאית או בנקיטת יוזמה, הנובע מחוסר ביטחון ביכולותיהם ולא מתוך היעדר מוטיבציה.
- מוכנות להשקיע מאמצים גדולים למען אחרים, בניסיון לקבל מהם תמיכה ואישור, גם כאשר מדובר במשימות לא נעימות או כאלה שסותרות את רצונותיהם.
- תחושות קשות של חוסר אונים או חוסר נוחות כאשר הם נשארים לבדם, מתוך חשש שלא יוכלו לטפל בעצמם כראוי ללא סיוע מצד אדם אחר.
- רדיפה סדרתית אחר מערכות יחסים – מחפשים מערכת יחסים חדשה זמן קצר מאוד לאחר שהקודמת מסתיימת, מתוך חשש להישאר לבד.
- עיסוק אינטנסיבי בפחדים הנוגעים בהישארות לבד, שאינו פרופורציונלי או מחובר למציאות.
מהן הסיבות להתפתחות ההפרעה?
על אף שאין כיום מסקנות חד משמעויות בנוגע לנסיבות שמובילות להתפתחות ההפרעה, מחקרים רבים מראים קורלציה בין סגנון הורות סמכותני ונוקשה לצד מוגנות יתר בילדות, לבין דפוסי אישיות תלותיים בבגרות. על פי גישות פסיכואנליטיות, מקור ההפרעה הוא במערכות היחסים עם דמויות מטפלות בילדות, הכוללות חווית דחייה, או לחלופין מוגנות יתר.
בנוסף, מחקרים חדשים מראים כי קיים בסיס תורשתי מסוים להתפתחות הפרעת אישיות תלותית.
התפיסה העצמית של אדם בעל אישיות תלותית
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות תלותית נוטים לראות את עצמם כחסרי כישורים להתמודד עם העולם, על אף שאין לכך הוכחות בשטח. תפיסה זו היא שגורמת להם לרצות להעביר את האחריות על רוב תחומי חייהם לאנשים הסובבים אותם, ולהכפיף את עצמם לרצונותיהם.
מתוך אותה תפיסה, המתמודדים עם ההפרעה בדרך כלל ימנעו מלפתח שאיפות עבור עצמם, מפני שמראש הם מניחים כי אין ביכולתם להגשים אותן. במקום זה, הסובלים מההפרעה יקדישו את מאמציהם על מנת למלא את הצרכים של בני זוגם. הם יקטינו את עצמם בתוך הקשר, ויימנעו מהבלטה של הצרכים או של הייחודיות שלהם, מפני שלתפיסתם זה עלול לאיים על הקשר.
במערכות יחסים זוגיות, הסובלים מהפרעת אישיות תלותית יביעו התנהגות כנועה וצייתנית, תוך הדחקה קבועה של רגשותיהם. הם יימנעו ככל הניתן מהבעה של רגשות שליליים, בייחוד תוקפנות או כעס, ויעשו כל שביכולתם להימנע ממצבים שבהם בני זוגם יכעסו עליהם.
מתוך חשש לסכן את הקשר, דבר שיביא לסופו גם את הטיפול על ידי בני הזוג, הסובלים מהפרעת אישיות תלותית יגבילו מראש את היכולת התפקודית שלהם. באופן זה, הם בעצם יוצרים נבואה שמגשימה את עצמה: הם לא מאמינים שהם מסוגלים להתמודד לבד עם העולם, וכדי לקבל את הסיוע שהם מאמינים שהם זקוקים לו, הם נמנעים מנטילת יוזמה. בצורה זו הם מוכיחים לעצמם וגם לסובבים אותם את ההנחה שהם חסרי יכולות.
יחסים בין אישיים
הסובלים מהפרעת אישיות תלותית רואים במערכות יחסים קרובות ובעלות מאפיינים טיפוליים, תנאי הכרחי להישרדותם. הם מוכנים לוותר על רווחתם הנפשית ועל הבעת רצונותיהם כדי לשמר את הקשרים שיש להם. הם נוטים לראות את בני זוגם כעליונים להם, ולחוש הערצה וכניעות כלפיהם. מאפיינים אלו הופכים אותם לפגיעים יותר לאפשרות להיכנס למערכות יחסים בעייתיות, ולעתים אף פוגעניות.
אנשים בעלי דפוס אישיות זה נוטים להאשים את עצמם כאשר דברים בקשר משתבשים, ויעשו מאמצים להימנע מקונפליקטים עתידיים בכך שימנעו מחזרה על ההתנהגות שגרמה לפיצוץ מלכתחילה. למרבה הצער, הם גם נוטים להיכנס למערכות יחסים עם אנשים בלתי צפויים ובודדים, בעלי אופי נוקשה, מפני שהם מוכנים להשלים עם תכונות שליליות רבות על מנת להיות בקשר. במקרים רבים, בני זוג כאלה עלולים לעודד דפוסי התנהגות של הדחקת הצרכים האישיים ושל האשמה עצמית.
גם כאשר מערכת היחסים עצמה אינה פוגענית כלפי האדם המתמודד עם הפרעת אישיות תלותית, עלולים לצוץ קשיים רבים בזוגיות. במקרים כאלו, לעתים קרובות קיים צורך בטיפול זוגי שיסייע לבני הזוג לחלק ביניהם את האחריות בקשר בצורה שווה – זאת לצד טיפול פרטני לבן הזוג הסובל מההפרעה.
כיצד אנו יכולים לסייע במרכז gaya?
מרכז gaya הוא מרכז טיפולי רב תחומי, המיועד לטיפול בטווח רחב של גילאים ובסוגי אוכלוסייה שונים. המכון מתמחה בגישה הוליסטית, הנותנת מענה לתחום הרגשי, הפיזי, החווייתי והשכלי. במרכז gaya פועל צוות רב תחומי המורכב מפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים קליניים ועוד. הצוות שלנו מחויב להעניק לכל מטופל ומטופלת את הטיפול הרגיש, המסור והאמפתי ביותר.
פנו אלינו לשיחת ייעוץ ראשונית לבדוק התאמה לסוג טיפול ולמטפל הנכון עבורכם 09-8855246
